סיור לשער הרחמים בירושלים העתיקה 

אני מאוד אוהב את ירושלים העתיקה, במיוחד את המקומות הפחות מתויירים שבה. אחד המיוחדים שבהם הוא 'שער הרחמים'. מתוך שמונה שערים שקיימים כיום בחומה המקיפה את העיר העתיקה זהו השער היחידי שסגור ומסוגר מזה מאות שנים.

שער הוא תמיד נקודה של עוצמה. שער הוא מעבר מהחוץ אל הפנים ומהפנים אל החוץ. הוא מקום של גבול ומפגש בין עולמות. השערים בחומת ירושלים מזמינים אותנו להיכנס פנימה אל העיר הקדושה ואינה דומה הכניסה לעיר משער אחד לזו שמשער אחר. לרוב כמטיילים ניכנס דרך שער יפו או שער האשפות אבל אף פעם לא נוכל להיכנס דרך שער הרחמים הסגור.

איזה מין שער זה אם תמיד הוא סגור? מה זה אומר על מהותו? ומה סוד הרחמים שדבק בשמו? אלה שאלות שמתאימות מאוד לתקופה בה אנו מצויים: תקופת הרחמים והסליחות, ימי תשובה ובוא הימים הנוראים.

כשם שיש למקומות גיאוגרפיים שערים כך גם במימד הזמן הקוסמי יש שערים ויש מרחבים שונים. החל מחודש אלול ובעיקר בעשרת ימי התשובה (ראש השנה עד יו"כ) נפתח, לפי המסורת היהודית, בתוך מעגל השנה שער אל הרחמים. בתפילת הנעילה החותמת את יום הכיפורים ישנה הקריאה האחרונה רגע לפני ששוב השער נסגר:"פתח לנו שער בעת נעילת שער!". כי יש תקופה שהשער של הרחמים נפתח בקלות, אך לרוב הוא סגור בכח רב. רחמים, בחכמת הסוד העברית, הם סוג הנהגה אלוהית שיש בה הכלה וקבלה ללא התחשבנות עם המקבל, וממילא זו הנהגה שמאפשרת תשובה ומחילה גם אם לכאורה איננו ראויים לכך (שימו לב למלה 'רחם' המרכיבה את הרחמים, ההכלה וההולדה מחדש).

דווקא כשבאים ימי דין וחשבון נפש יורדת לעולם גם הנהגה של רחמים, לפנים משורת הדין. המדרש מספר שכשרצה אלהים לברוא את העולם ביקש לעשות זאת במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים ורק כששיתף בה את מידת הרחמים יכול העולם וגם האדם להתקיים. משמע, בלי רחמים אנחנו לא באמת יכולים לחיות. אם נתנהג כל הזמן לפי מדדים של אמת ודין נוקב ללא חמלה וללא הכרה בחולשותנו לא נוכל לעמוד על רגלנו.

המסורות הרוחניות הדגישו והעמיקו את תודעת הרחמים במיוחד דרך השער שאנו נוגעים בו, שער הרחמים. חשוב לשים לב למיקום שלו בכיווני רוחות השמיים. השער ממוקם בחומה המזרחית, פניו אל המזרח המקשר את תחום המקדש עם הר הזיתים והלאה ממנו אל מדבר יהודה. המדבר הוא מקום בעל איכות של התגברות וקושי, מקום בו נמצאים השדים והמוות ואליו בורחים עבריינים ומפירי סדר. כך גם הכניסה מכיוון המדבר המזרחי אל המקדש היא באנרגיה של דין. רק רחמים יכולים לאזן אנרגיה קשה זו ולאפשר לבוא באופן מתוקן, צעד צעד, מן המזרח פנימה לכיוון המקדש, עד קודש הקודשים שם שוכנת השכינה במערב.

בימים קדומים כשפולחן קורבנות נהג במקדש היה הכהן מוציא מהר הבית את הפרה האדומה דרך השער המזרחי על גשר שהוביל להר הזיתים שם התבצעה שריפתה (סמל לביעור הדין) מול פתח ההיכל ובאפר היו משתמשים לטהרת הטמאים. ביום הכיפורים היה הכהן הגדול משלח את השעיר לעזאזל המדברה לכפר על עוונות ישראל, שוב דרך שער המזרח. במסורת הנוצרית, ישוע המבטא את התגלמות הרחמים האלוהיים והתגשמותם בבשר, מגיע לירושלים לאחר נסיון מול השטן במדבר, עולה לראש הר הזיתים, מבכה את חורבן ירושלים ונכנס דרך שער זה (המכונה בפי הנוצרים: שער הזהב) להטיף, לנבא ולהיצלב ככפרה על חטאי האנושות. לימים, כשהצלב ייתפס בשבי הפרסים (שנת 614) ישיב אותו במלחמה חוזרת הרקליוס הקיסר הביזנטי אל מקומו בכנסיית הקבר, שוב דרך שער הרחמים מתוך כוונה סימבולית מוצהרת. במאות 18-19 תחת עול התורכים יהודים היו מתאספים במתחם השער, מבכים ומקנים קינות ומתפללים שהרחמן יחזיר שכינתו לציון, ברחמים.

אבל יום אחד השער הזה נסגר. יש אומרים על ידי האיובים שנלחמו בצלבנים ויש טוענים ע"י סולימאן המפואר, סולטאן התורכים, אשר בנה את חומות העיר במאה ה-16. כנראה שהסיבה החיצונית היתה בטחונית אבל היא בעומקה מאוד רוחנית. שער הרחמים לו כולנו כה זקוקים חתום ונעול ופסוקי שיר השירים מהדהדים באוזני: "קול דודי דופק, פתחי-לי אחתי רעיתי יונתי תמתי" (ה,ב). מה יותר מתסכל מלעמוד בפתח בניין נעול ולצלצל לשווא בפעמון? העמידה מול השער הסגור מעמיקה בי את הייאוש. מה יגרום לשער הזה להיפתח? מה יאפשר למידת הרחמים לשוב להופיע בתוכי ובעולם, למתק את הדין והקושי ולאפשר לנו חיים מאוזנים מכח הרחמים? מאמינים מכל הדתות מעבירים את תפקיד פתיחת השער לבואו המיוחל של המשיח, שבקול תרועת השופר יצליח להפיל חומות ולפתוח שערים. אני די בטוח שהעבודה האמיתית נמצאת אצלנו בפנים, ומתחבר למלים המדוייקות שהזמר מאיר בנאי מביע בשירו הנפלא: בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה, הראו לי את שער הרחמים..כי אני מכיר, מכיר כבר את דרכי..הדרך אל שער הרחמים..

אל שער הרחמים ניתן להגיע רגלית משער האשפות (הסמוך לכותל המערבי). בדרככם תוכלו להתרשם מהחפירות הארכיאולוגיות מדרום להר הבית ולהנות מטיילת העופל המשקיפה לנחל קדרון והר הזיתים. בתצפית הטיילת הביטו אל הקברים המפוארים מימי בית שני כיד אבשלום וקבר זכריה. תוכלו לחזות בבית העלמין היהודי הפעיל העתיק ביותר על הר הזיתים ולהתרשם מכנסיות מרהיבות שמציינות תחנות במסעו האחרון של ישו.